ביקורות והמלצות

ביקורות והמלצות, על מסעדות,בתי מלון, סרטים וכל מה שמעניין

חיפוש באתר

מעטים הם מקומות הבילוי שאינם דורשים הגעה ברכב פרטי. כמעט כל יציאה משפחתית מן הבית דורשת התנעה של הרכב, חיפוש מייגע אחר חניה ושריפת דלק וזמן יקר.

כעת יוצאת רכבת ישראל בפרויקט "מטיילים עם הרכבת", המציג מגוון מסלולי טיול שניתן להגיע אליהם מתחנת הרכבת, בתחבורה ציבורית או ברגל. גן החיות הלימודי שבחיפה נבחר כאחד ממסלולי-היום המומלצים בערי ישראל ובסביבתן.

כאתר אורבני, השוכן בלב-לבו של מרכז הכרמל, הוא פועל בסמוך לעורקי התחבורה הראשיים, וזמין לקלוט את הנוסעים בכל שעה.

אמנם לא הגענו ברכבת בסופו של דבר, אבל זאת היתה אפשרות ריאלית לחלוטין, בפוקס גם מצאנו חניה קרובה. אבל ההמלצה להגיע ברכבת וגם לחזור בה מומלצת בחום.

הגן נמצא בלב ליבו של הכרמל ואפילו פספסנו אותו מעט (אם לא היו מציינים בפני את השם "גן האם" היינו מפספסים אותו לגמרי). 

 

 

בכל הגן ישנם שבילים מוסדרים ורחבים יש המון צל (ואנחנו הגענו באחד מימי אוגוסט המהבילים ולא סבלנו מידי, ממזג האוויר).

 

המקום מאוד גדול ורחב ידיים, יש המון מה לראות, מומלץ כבילוי לכל המשפחה רחוק ממסכים ומצלצלים-רוטטים למינהם.

 

בכניסה יש עמוד עם הוראות עשה ואל תעשה 

 

 

השילוט ברור ותמציתי, ניתן להקריא לילדים את החלקים המעניינים יותר ולהעשיר אותם.

רק לסבר את האוזן (והעין)

 

כדאי לסתכל לא רק לצדדים, אלא גם למטה, בצידי השבילים ישנם מקומות שבעלי החיים גרים שם באין מפריע

מתחם הלמורים הוא בלתי נשכח לילדים ולהוריהם, כשהם עוברים לידך כאילו כלום (ומוציאים מהילדים צחקוקים נלהבים) בדרך לארוחת הבוקר

  

וגר צב עם אווז

 

ארוחת בוקר תוכית מישהו?


קבלו את חתיך הגן, היחיד מסוגו בארץ, ייבוא אישי (ולצערנו גם מעוקר) הטיגריס הלבן! במרחק נגיעה (וזכוכית משוריינת)

  

טווסים יפים מסתובבים ברחבי הגן ומתגאים במראם הנסיכותי

מתחם הקופים בנוי בצורה של תצפית, שבו ותהנו מהנוף, תמיד יש מה לראות.

   

פינת ליטוף קטנה עם אשת צוות קשוחה שהרחיקה את כולם מהארנבונים הקטנים מידי לליטופים

    

   

בגן פזורים גם כלובים לא שגרתיים

מרכז זוחלים ענף שהיו כמה מבוגרים שנשמו לרווחה כשיצאו ממנו

  

  

גמל (שלא קראו לו שלמה) שאפילו לא הספיק ללעוס כדי להגיד שלום, כמה לא מנומס מצידו.

 

צמד אלפקות שקיבלו אותנו במופע יריקות מרהיב אחד על השני

הדובים העייפים ששוכבים להם בסתלבט ולא מוכנים לצאת לקראתנו, אפילו שהגענו מרחוק

 

מגוון הבעלי הכנף בגן רחב ושלא דומה לגני חיות אחרים, יש מתחם עופות דורסים (שהילדים פחדו להיכנס) שאפשר ללכת ממש לידם (ולהתפלל שנצא משם בחתיכה אחת)

   

  

ולא רק חיות אקזוטיות יש בגן החיות, מצאנו גם משפחה של חתולים ביתיים 

אם עוברים את כולו מגיעים לנקודת תצפית ונוף מהפנט של הכרמל ונחל לוטם, הרבה ירוק מסביב, תענוג לעיניים.

לפני שהגעתי למקום קראתי עליו קצת ברשת, והזהירו אותי לא להגיע עם עגלת תינוק כי הגן בנוי על הר ועם עגלה יהיה קשה שם בעליות.

הצטיידתי בבן זוג שנכנס לכושר, ודווקא הרגשנו את שרירי הרגליים טוב אחרי זה. (אם אתם לא בעניין, כדאי שתחכו עוד קצת, שהילדים ילכו בכוחות עצמם ואז להגיע לביקור במקום)

אבל זה לא היה כזה נורא, ולא חייבים לעשות את הדרך הקשה, יש אפשרות לקצר ולא לעלות את העליה הגדולה.

לשיקולכם.

 

כדאי להתעדכן באתר למבצעים והטבות

אסיים בבדיחה שנתקלתי בה ממש עכשיו:

משה, שחקן יהודי שפוטר מעבודתו לא מזמן, היה הרוס וחסר כל.
הוא היה מוכן לקחת כל עבודה במשחק שרק ימצא.

סופסוף הוא מוצא תקווה במודעה במדור דרושים: "דרוש שחקן לגלם קוף". 
"אני יכול לעשות זאת", אמר משה.

להפתעתו מתברר שהמעסיק, מפרסם ההודעה, הוא לא אחר מאשר גן החיות המרכזי בניו-יורק.


מסתבר שעקב ניהול כושל, הוציאה הנהלת הגן סכומי עתק לשיפוץ וחידוש הגן, כך שלא יכלה להרשות לעצמה לייבא קוף חדש על מנת להחליף את הקוף המנוח. 
ההנהלה החליטה שעד שיתאפשר לייבא קוף, הם יציבו בכלוב שחקן בתלבושת קוף כתחליף.

מטעמי יאוש, מקבל משה את ההצעה.

בהתחלה מצפונו מייסר אותו, על שהוא מרמה את מבקרי גן החיות.
הוא גם מרגיש מאוד לא מכובד בתחפושת הקוף, נתון למבטי הקהל שעוקב אחר כל תנועה שלו. 

אך לאחר כמה ימי עבודה הוא מתחיל להנות מכל תשומת הלב שהקהל מרעיף עליו, ומתחיל להציג הופעות לכל מבקרי הגן. משה נתלה בענפי העץ עם רגליו, מתנדנד על שריגי הגפנים ומטפס על קירות הכלוב, תוך כדי שהוא שואג בכל כוחו ומכה באגרופיו על חזהו. מהר מאוד הוא מושך כמות מרשימה של קהל. 

יום אחד, בעוד משה מתנדנד על שריגי הגפן כדי להרשים קבוצת ילדי בית-ספר, מחליקות ידיו והוא מתעופף הישר לכיוון הכלוב השכן - כלוב האריה.
אחוז אימה משה נצמד לגדר, הרחק ככל שניתן מהאריה, מכסה את עיניו עם כפות הידיים וצועק עד עמקי כוחו ונשמתו "שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד"!

האריה פוער את מלתעותיו ושואג בתגובה: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"!

מהכלוב הסמוך צועק דוב הקואלה: "שתקו יא מפגרים או שיפטרו את כולנו"!!....